Bava Metzia 186

Kapitel 186

א הא נטר כדנטרי אינשי אמר ליה אביי אלא מעתה על למתא בעידנא דעיילי אינשי הכי נמי דפטור אמר ליה אין גנא פורתא בעידנא דגנו אינשי הכי נמי דפטור א"ל אין

1 er hat [das Vieh] so gehütet, wie es die Leute zu hüten pflegen, und konnte nichts dagegen machen. Abajje sprach zu ihm: Demnach ist er ersatzfrei, auch wenn erin die Stadt geht zu einer Zeit, wenn die Leute zu gehenpflegen!? Dieser erwiderte: Freilich. — Wenn er ein wenig schläft zur Zeit, wenn die Leute zu schlafen pflegen, ist er also ebenfalls ersatzfrei? Dieser erwiderte: Freilich.

ב איתיביה אלו הם אונסין ששומר שכר פטור עליהן כגון (איוב א, טו) ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב אמר ליה התם בחזני מתא

2 Er wandte gegen ihn ein: Folgendes gilt als Unglücksfall, in welchem ein Lohnhüter ersatzfrei ist, zum Beispiel:da kam ein Streifzug und raubte sie, und die Knechte erschlug er mit dem Schwerte!? Dieser erwiderte: Hier wird von Stadtwächterngesprochen.

ג איתיביה עד מתי שומר שכר חייב לשמור עד כדי (בראשית לא, מ) הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה א"ל התם נמי בחזני מתא אמר ליה אטו יעקב אבינו חזן מתא הוה דאמר ליה ללבן נטרי לך נטירותא יתירתא כחזני מתא

3 Er wandte gegen ihn ein: Wie weit reicht die Hütepflicht eines Lohnhüters? Bis:am Tage verzehrte mich die Hitze und der Frost nachts!? Dieser erwiderte: Hier wird ebenfalls von Stadtwächtern gesprochen. Jener entgegnete: War denn unser Vater Ja͑qobein Stadtwächter!? — Er sprach zu Laban: Ich habe dir eine übermäßige Bewachung gewährt, gleich der der Stadtwächter.

ד איתיביה רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר בא זאב וטרף ובא ארי ודרס אין אומדים אילו היה שם היה מציל אלא אומדין אותו אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור

4 Er wandte gegen ihn ein: Wenn ein Hirt, der seine Herde weidete, diese verlassen hat und in die Stadt gegangen ist, und ein Wolf gekommen ist und [ein Vieh] zerrissen hat, ein Löwe gekommen ist und [ein Vieh] erdrosselt hat, so sage man nicht, wenn er da wäre, würde er es gerettet haben, vielmehr schätze man ihn: könnte er es retten, so ist er ersatzpflichtig, wenn aber nicht, so ist er ersatzfrei.

ה מאי לאו דעל בעידנא דעיילי אינשי לא דעל בעידנא דלא עיילי אינשי אי הכי אמאי פטור תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב

5 Doch wohl, wenn er zu einer Zeit gegangen ist, wenn die Leute zu gehen pflegen!? — Nein, wenn er zu einer Zeit gegangen ist, wenn die Leute nicht zu gehen pflegen. — Weshalb ist er demnachersatzfrei, wenn esdurch Verschulden begonnen und durch Mißgeschick geendet hat, ist man ja ersatzpflichtig!? —

ו דשמע קל אריה ועל אי הכי אומדין אותו מאי הוה ליה למעבד היה לו לקדם ברועים ובמקלות

6 Wenn er die Stimme eines Löwen gehört hat und deshalb fortgegangen ist. — Wieso schätze man demnach, was sollte er denn tun!? Er sollte ihm zusammen mit anderen Hirten mit Stecken entgegentreten. —

ז אי הכי מאי איריא שומר שכר אפי' שומר חנם נמי דהא מר הוא דאמר שומר חנם שהיה לו לקדם ברועים ובמקלות ולא קידם חייב שומר חנם בחנם שומר שכר בשכר

7 Wieso wird dies demnach von einem Lohnhüter gelehrt, dies sollte doch auch von einem unentgeltlichen Hüter gelten, denn der Meister ist es ja, welcher sagt, ein unentgeltlicher Hüter, der mit anderen Hirten zusammen [dem Löwen] mit Stöcken entgegentreten konnte und dies nicht getan hat, sei ersatzpflichtig!? — Ein unentgeltlicher Hüter unentgeltlich, ein Lohnhüter gegen Bezahlung. —

ח ועד כמה עד כדי דמיהן והיכן מצינו בשומר שכר שחייב באונסין דהדר שקיל דמיהן מבעל הבית

8 Bis zu welchem Lohne? — Bis zu ihrem Werte. — Wo finden wir denn, daß ein Lohnhüter für Unfälle ersatzpflichtig sei!? — Er erhält später vom Hausherrn den Ersatz.

ט א"ל רב פפא לאביי אי הכי מאי אהני ליה מינה נפקא מינה לכושרא דחיותא אי נמי לטרחא יתירתא

9 R. Papa sprach zu Abajje: Welchen Nutzen hat erdemnach davon!? — [Er spart] die Anlernungdes Tieres, oder auch die Bemühung.

י רב חסדא ורבה בר רב הונא לא סבירא להו הא דרבה דאמרי להכי יהבי לך אגרא לנטורי לי נטירותא יתירתא

10 R. Ḥisda und Rabba b. R. Hona halten nichts von der Lehre Rabbas, denn er kann zu ihmsagen: ich zahle dir deshalb Lohn, damit du ihnen eine besondere Wachsamkeit angedeihen läßt.

יא בר אדא סבולאה הוי קא מעבר חיותא אגמלא דנרש דחפה חדא לחברתה ושדיתה במיא אתא לקמיה דרב פפא חייביה אמר ליה מאי הוה לי למעבד א"ל אבעי לך לעבורי חדא חדא א"ל ידעת ביה בבר אחתיך דמצי למעבר חדא חדא א"ל כבר צווחו קמאי דקמך ולא איכא דאשגח בהו

11 Einst führte der Lastträger Bar Ada Vieh über einen Steg des Naraš, und eines stieß ein anderes ins Wasser hinein. Als er darauf vor R. Papa kam, verurteilte er ihn. Jener sprach: Was sollte ich denn tun!? Dieser erwiderte: Du solltest sie einzeln hinüberführen. Jener entgegnete: Weißt du es denn von deinem Vetter, daß er sie einzeln hinüberführen konnte!? Dieser erwiderte: Bereits haben andere vor dir darüber geklagt, und niemand achtete auf sie.

יב איבו אפקיד כיתנא בי רוניא אזל שבו שמטיה מיניה לסוף הוכר הגנב אתא לקמיה דרב נחמן חייביה לימא פליגא דרב הונא בר אבין

12 Einst gab Ajbu dem Ron ja Flachs zur Verwahrung; da kam Šabo und nahm ihn ihm weg. Später wurde der Dieb entdeckt. Als er darauf vor R. Naḥman kam, verurteilte er ihn. Es wäre also anzunehmen, daß er gegen R. Hona b. Abin streitet,

יג דשלח רב הונא בר אבין נגנבה באונס ואח"כ הוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה נשבע רצה עושה עמו דין אם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע

13 denn R. Hona b. Abin ließ sagen: Wenn es durch Gewalt gestohlen worden ist und der Dieb entdeckt wird, so kann er, wenn er unentgeltlicher Hüter ist, wenn er will, schwören, und wenn er will, mit ihm einen Prozeßführen; ist er aber Lohnhüter, so muß er mit ihm einen Prozeß führen und kann nicht schwören.

יד אמר רבא התם גברי דפרמוסקא הוו קיימי דאי רמא קלא הוו אתו ומצלין ליה:

14 Raba erwiderte: Da waren Kriegsleute anwesend, und wenn er seine Stimme erhoben hätte, würden sie gekommen sein und ihn gerettet haben.

טו <big>מתני׳</big> זאב אחד אינו אונס שני זאבים אונס רבי יהודה אומר בשעת משלחת זאבים אף זאב אחד אונס

15 EIN WOLFIST KEIN UNGLÜCKSFALL, ZWEI WÖLFE SIND EIN UNGLÜCKSFALL. R. JEHUDA SAGT, ZUR ZEIT EINER WOLFSPLAGEGILT AUCH EIN EINZELNER WOLF ALS UNGLÜGKSFALL.

טז שני כלבים אינו אונס ידוע הבבלי אומר משום רבי מאיר מרוח אחת אינו אונס משתי רוחות אונס הלסטים הרי זה אונס הארי הדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו אונס

16 ZWEI HUNDE SIND KEIN UNGLÜCKSFALL. JADDUA͑ DER BABYLONIER SAGTE IM NAMEN R. MEÍRS: [KOMMEN SIE] VON EINER SEITE, SO IST DIES KEIN UNGLÜCKSFALL, WENN VON ZWEI SEITEN; SO IST DIES EIN UNGLÜCKSFALL. EIN WEGELAGERERIST EIN UNGLÜCKSFALL. EIN LÖWE, EIN BÄR, EIN LEOPARD, EIN PANTHER UND EINE SCHLANGE SIND UNGLÜCRSFÄLLE.

יז אימתי בזמן שבאו מאליהן אבל הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים אינו אונס

17 DIES NUR, WENN SIE VON SELBST GEKOMMEN SIND, HAT ER ABER [DAS VIEH] NACH EINEM ORTE GEFÜHRT, WO SCHAREN VON WILDEN TIEREN UND WEGELAGERER VORHANDEN SIND, SO IST DIES KEIN UNGLÜCKSFALL.

יח מתה כדרכה הרי זה אונס סגפה ומתה אינו אונס עלתה לראשי צוקין ונפלה הרי זה אונס העלה לראשי צוקין ונפלה ומתה אינו אונס:

18 IST [DAS VIEH] AUF GEWÖHNLICHE WEISE VERENDET, SO IST DIES EIN UNGLÜCKSFALL, WENN ER ES ABER GEQUÄLT HATUND ES VERENDET IST, SO IST DIES KEIN UNGLÜCKSFALL. IST ES AUF DIE SPITZE EINES FELSEN GESTIEGENUND ABGESTÜRZT, SO IST DIES EIN UNGLÜCKSFALL, WENN ER ES ABER AUF DIE SPITZE EINES FELSEN GEBRACHT HAT UND ES ABGESTÜRZT IST, SO IST DIES KEIN UNGLÜCKSFALL.

יט <big>גמ׳</big> והתניא זאב אחד אונס אמר רב נחמן בר יצחק ההיא בשעת משלחת זאבים ורבי יהודה היא

19 GEMARA. Es wird ja aber gelehrt, daß ein einzelner Wolf ein Unglücksfall sei!? R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: Dies gilt von der Zeit einer Wolfsplage, und zwar nach R. Jehuda.

כ הלסטים הרי זה אונס אמאי לוקי גברא להדי גברא אמר רב בלסטים מזויין

20 EIN WEGELAGERER IST EIN UNGLÜCKSFALL. Weshalb denn, sollte doch Mann gegen Mann treten!? Rabh erwiderte: Ein bewaffneter Räuber.

כא איבעיא להו לסטים מזויין ורועה מזויין מהו מי אמרינן אוקי גברא להדי גברא או דלמא האי מסר נפשיה והאי לא מסר נפשיה מסתברא דהאי מסר נפשיה והאי לא מסר נפשיה אמר ליה אביי לרבא אשכחיה רועה ואמר ליה גנבא סריא בדוכתא פלניא יתיבינן

21 Sie fragten: Wie ist es, wenn der Räuber bewaffnet ist und der Hirt ebenfalls bewaffnet ist: sagen wir, ein Mann müsse gegen einen Mann treten, oder aber sagen wir, jener setzte sein Leben ein, dieser aber brauchte sein Leben nicht einzusetzen? — Es ist einleuchtend, [daß wir sagen], jener setzte sein Leben ein, dieser aber brauchte sein Leben nicht einzusetzen. Abajje fragte Raba: Wie ist es, wenn der Hirt [den Wegelagerer] traf und zu ihm sprach: du elender Dieb, an jenem Orte befinden wir uns,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel